זוכרים את משפט העשור של שנות ה-90? המשפט הרומנטי של רנה זלווגר לטום קרוז בסרט 'ג'רי מקגווייר' – "You had me at hello". כמה קצר, כמה פשוט וכמה מדויק. אז איך גורמים ללקוחות להתאהב במוצרים שלנו ממבט ראשון?
בתור צלמת לעסקים, יש לי את הפריבילגיה לא להיות אחידה בסגנון שלי, לא להיות עקבית, ולהמציא את עצמי כל פעם מחדש. גם כי זה כיף לי ומאתגר אותי, ובעיקר כי לכל עסק שמגיע אלי יש את סגנון האישי והייחודי שלו, וכאן, זו הפריבילגיה הנוספת שלי, לצלול עמוק אל תוך הנפש והגרעין של כל עסק בנפרד ולצלם אותו כאילו הוא שלי. אני הופכת להיות סוג של מראה שמביאה יחד איתה את ה – Fine tuning.
אומנם לכם, גבירותי ורבותי, אין את אותה הפריבילגיה, ברור שאתם מחויבים לתוכן וויזואלי אחיד יותר שמשדר את האופי של העסק שלכם, את הצבעוניות שלו, אבל היי.. לפחות יש לכם אישיות אחת דומיננטית וסגנון אישי שאתם יכולים (וצריכים) להפיץ לעולם.
אני אתחיל ואומר קודם כל שצילום מוצרים, מתחלק לשני עולמות. הראשון, הוא צילומי פקשוט, כלומר צילום מוצרים על גבי רקע לבן (או חיתוך מוקפד ליצירה של רקע שקוף), ומטרתם הינה חיונית ביותר כיוון שכיום רובינו הפכנו לצרכנים אונליין, והחנות האינטרנטית אמורה להוות תחליף לחנות הפיזית. מה זה אומר? שלקוח הקצה חייב לראות תמונות פונקציונאליות של המוצרים שלנו, הם אמורות להיות ברזולוציה מעולה, בנראות מושלמת, התמונה אמורה להעביר מרקם, תחושה, זוויות שונות של המוצר, וכל פונקציה נוספת על מנת שהצרכן יוכל להבין באופן מהיר ובהיר מאוד – האם זה המוצר שהוא מחפש. ככל שהתמונה תהיה בנראות פחותה, כך יקטנו הסיכויים לקנייה.
העולם השני של צילום מוצרים, נושק לעולם המסחרי אך גם לעולם האומנותי, והרבה פעמים הוא יהיה ממש צילום טבע דומם (Still Life ). מטרת הצילומים האלה הינה לחבר את הקהל שלנו לרגש, אווירה, שידור, סיפור, דרך מגוון רחב של אפשרויות צילומיות. בצילום מוצרים כזה אנחנו יכולים לפרוח, להביע באמת את השימוש והפונקציונאליות של המוצרים שלו בצילומי מוצר אווירתיים שמעניקים לנו (ולמוצרים שלנו) שיק אמיתי.
אז הנה כמה דרכים יצירתיות כדי לתת את הטוויק הנדרש לתמונות המעטרות את החנות האינטרנטית שלכם, וליצור משהו מעניין ומרגש דרך צילומי מוצר.
1. ללכוד סיפור דרך התמונה
השתגעת? מה סיפור? סיפור זה מלא דפים ומילים כתובות.
אז הנה, גם בצילום נכנס עולם הסטוריטלינג והעברת מסרים ורגש (וגם, דחף לקניה).
הסיפור דרך צילום אווירתי נוצר מהמון ניואנסים קטנים, וכמובן, הפריים בכללותו, כשכל המרכיבים שבתוכו נותנים רמז לסיפור מסוים שהצופה מרגיש באופן אינטואיטיבי ובעזרתו מצליח לא רק להתחבר לתמונה, אלא גם להרגשה. ההרגשה הכל כך חשובה הזו שבה הצופה פשוט מדמיין את עצמו בפנים.
זו אומנות מיוחדת בפני עצמה, וכדי ליצור סיפור שכזה נשתמש בכמה גורמים חשובים.
הראשון, הוא כמובן, גולת הכותרת, האור בכבודו ובעצמו. אור חלון טבעי שנופל דרך וילון בהיר ומאיר בתאורה אחורית, יכול לתת לוק והרגשה שקמנו לפתע בשעות הדמדומים של שקיעה אפלולית בפריז, לעומת זאת אור בהיר שמציף את התמונה יכול לתת תחושה של בוקר בצימר מפנק. רק השינוי של התאורה יכול לעשות את כל ההבדל, ועל זה נבנה כל הסיפור שלנו.
שימוש באביזרים שונים, בדים במרקמים, פרחים, וכל דבר שמקשט בעדינות ומרמז על המשכיות הם כולם חלק מהסטיילינג ואמורים להיות השחקנים המשניים שמחזקים את השחקן הראשי שלנו, הלוא הוא המוצר.
כמובן שטמפרטורת הצבע היא קריטית גם כן, טמפרטורה חמה לעומת קרה יתנו שיפט רציני בסיפור שלנו.
הטריק החשוב הוא – קודם כל לבנות את הסיפור הזה בראש, איך אנחנו נרצה שהלקוחות שלנו ישתמשו במוצר, למה הוא מיועד, ואיך הוא הולך להשתלב בסביבת היומיום ויתרום לחיי היומיום של הקהילה העוקבת שלנו. זה הטריגר החשוב ביותר להצית את הדמיון והרגש של הלקוחות שלנו.
משם, יהיה הרבה יותר קל לבנות את כל מה שצריך בשביל התמונה.
2. תמונה שווה אלף מילים
האמת, כשאנחנו רוצים לבנות פריים מושלם, אנחנו רוצים שהתמונה תהיה שווה רק מילה אחת, והלא היא המילה השווה ביותר, ונקראת בעגה הספרותית הפוסט מודרנית: "וואו".
אז איך יוצרים תמונה "וואו"? ראשית, הדבר החשוב ביותר להבין בצילום, הוא שכל מרכיבי התמונה חשובים באותה המידה. הפרונט, הרקע, מה שבצד, מה שלמעלה, מה שנכנס פנימה לפריים, וגם מה שנשאר בחוץ. והחשיבות הנוספת הבלתי מעורערת, היא הרגש של מי שצילם את התמונה. אם הרגש לא שם, ירגישו ויראו את זה בתמונה, ואין מזה מנוס. צילום לוכד בתוכו קשת מאוד רחבה של ניואנסים, אני אישית מרגישה לפעמים שזה על גבול הקוסמי. מה שאני מנסה להגיד בעיקר הוא, לזכור לאהוב את מה שאתם בונים בדיוק כמו שאתם אוהבים את המוצרים שלכם. כשהאהבה הזו יוצאת החוצה, והסיבה לעשייה שלכם קיימת, ירגישו את זה וזה יפרוץ גבולות.
3. שימוש בצבעים ושילובי צבעים
שילוב צבעים מוקפד בצילום מרטיט אותי בכל פעם מחדש, ועימכם הסליחה על כך. אני באה במקור מעולם של ציור, שם יצרתי יש מאין באמצעות אור וצל, וכמובן על כל זה הגיעה תורת הצבעים. הניגודיים, המשלימים, אילו משתלבים טוב בעין ומרגיעים, ואילו יוצרים קונטרסטים חדים, וכל המטרה של כל התורה הזו היא כמובן, איך לא, רגש ואינסטינקט.
בצילום, כמו בציור, הצבעים הם מהותיים וחשובים למוצר שלנו, ואפליג קצת במחוזות נוספים ואומר גם שטקסטורות ושילובן יחד בפריים הן קריטיות לתמיכה גם בצבעוניות של התמונה, וכמובן, תמיכה במוצר הנמכר. כאשר נראה צבעים יחד עם מרקמים, עוברת לצופה חוויה רגשית תת מודעית, כי החושים שלו יוצאים החוצה דרך הדמיון – חוש הראייה כמובן, חוש המישוש, ואם התמזל מזלכם אז גם חוש הריח, השמיעה והטעם.
על החוש השישי לא אדבר כאן, כי לא בא לי לראות Dead people עם ברוס וויליס בלילות.
4. עריכה אהובתי
עריכה היא תמיד, תמיד מאסט בתום הצילומים, כיוון שהיא זו שתיתן את הטון הסופי לכלל התמונות ותעניק קו וויזואלי אחיד, שמספר את אותו הסיפור, בדרכים שונות, בזוויות אחרות, אבל את אותו הסיפור, בכדי שהלקוח יוכל להשתכנע עם כל מעבר בין תמונה לתמונה.
עריכה דיגיטלית ועיבוד של התמונה, מטרתה להוציא החוצה ולהבליט את מה שלא ניתן בזמן הצילום. היא לא אמורה ליצור יש מאין, אחרת זה יהיה מורגש ויעניק תחושה לא אותנטית, אבל כל צילום עובר עריכה ללא יוצא מן הכלל.
העריכה נועדה לאזן טמפרטורה באופן אחיד, לתת מעט קונטרסט או להיפך, דהייה מסוימת שמרגישה כמו צילום אפלולי ומלנכולי. זה עולם מלא ומרתק בפני עצמו שנותן את הטאץ' החלומי הזה בסוף לתמונות, שהופכות לחלום, ואז לרכישה על ידי קהל העוקבים שלנו.
